פסק-דין בתיק תא"מ 3950-12-10 - פסקדין

תביעות כספיות הדדיות שנסבו על שירותי מוסך שהעניק מוסך הנתבע לרכב התובע.

א.   ההליך והצדדים לו

בעת הרלוונטית להליך היה בבעלות התובע רכב מיצובישי פג'ירו מ.ר. 77-235-17 (להלן הרכב). הנתבע, קיבוץ שיתופי, מפעיל ומנהל את מוסך קיבוץ שדות ים (להלן המוסך). בשלהי שנת 2009 הובא הרכב למוסך לצרכי טיפול ותיקון. עיקר טענת התובע היא כי המוסך כשל בטיפול ברכב, לא תיקן את שנידרש לתקן וגרם לנזק שסופו שתוקן במוסך אחר.

בתביעה העיקרית נתבע המוסך לשלם לתובע סך 31,050 ש"ח בחלוקה כלהלן: השבת 10,450 ש"ח ששילם התובע לנתבע בגין טיפולים ותיקונים ברכב שלא צלחו; פיצוי בסך 12,600 ש"ח בגין עלות תיקון הרכב במוסך אחר, כולל מחיר רכישתו והתקנתו של מנוע חלופי; תשלום סך של 8,000 ש"ח בגין נזק עקיף שביטויו בבזבוז זמן ואובדן ימי עבודה. מנגד נסבה תביעת הנתבע נגד התובע על סך 4,425 ש"ח, לגביו נטען שהוא מבטא יתרת חוב של התובע בגין טיפולים ברכבו שנעשו במוסך.

ביום 21.3.2012 נשמעו עדות התובע ואחיו מר פאדי סעאידה מזה ועדות מנהל המוסך מר שמעון אבנרי מזה. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת.

ב.   דיון והכרעה

דין התביעה העיקרית להידחות; התובע כשל בהוכחת כל אחד ואחד מיסודותיה. בה בשעה יש לדחות גם את התביעה שכנגד. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.        ביום 30.12.2009 הובא הרכב למוסך לראשונה. הצדדים נחלקו ביניהם כמעט בכל עניין הקשור לטיפולים שניתנו לרכב במוסך, מועדיהם, עצם הזמנתם על-ידי התובע, טיבם ומידת הצלחתם. התובע ביקש להראות שהמוסך כשל בטיפול ברכב ובתוך כך טען שהוציא את הרכב מהמוסך בתאריך 7.1.2010, בתום הטיפול הראשון, אך נאלץ להחזירו לשם כבר ביום המחרת מאחר שלא היה תקין. ממועד זה, 8.1.2010, עד יום 29.1.2010 שהה הרכב במוסך מבלי שעלה בידי הנתבע לתקנו. לפיכך נאלץ התובע להוציאו ממוסך הנתבע ולהעבירו למוסך אחר, שם טופל (להלן מוסך רכסים). לטענת התובע כשל הנתבע בביצוע התיקון שלשמו נמסר לו הרכב ואף גרם לו נזק נוסף בכך שערך נסיעות מבחן ב"תנאי שטח" [ס' 11-5 ל- ת/1]. מנגד גרס הנתבע שהטיפול והתיקון לשמם הוכנס הרכב למוסך ביום 30.12.2009 בוצעו והושלמו בהצלחה והרכב יצא ממנו ביום 7.1.2010 במצב תקין. ביום 10.1.2010 הובא הרכב למוסך בשל תקלה אחרת, שונה, שאינה קשורה לטיפול שניתן לו קודם לכן. ביום 15.1.2010 נלקח הרכב מהמוסך על-ידי שליח מטעם התובע כשהוא תקין לחלוטין, לאחר שכל הטיפולים והתיקונים שהוזמנו בידי התובע בוצעו בו [ס' 26-3 ל- נ/1].

2.        בכל הקשור לטיבם, היקפם ומועדיהם של טיפולים ותיקונים שהוזמנו מהנתבע בקשר עם הרכב ושבוצעו הלכה למעשה בידי הנתבע העדפתי את עדות מנהל המוסך מטעם הנתבע (להלן אבנרי) על-פני עדות התובע. עדות אבנרי הייתה אמינה ונתמכה בתיעוד רלוונטי. עדות התובע לא הייתה כזו.

ראשית, בעוד שהתובע לא הציג אלא תיעוד חלקי שנסב על המקטע הראשון של הטיפול ברכב במוסך [30.12.2009 עד 7.1.2010; נספחים א'-ב' ל- ת/1] צירף הנתבע את מלוא התיעוד שנגע גם למקטע השני של הטיפול [10.1.2010 עד 15.1.2010; נספחים ג'-ו' ל- נ/1). תיעוד זה אינו עולה בקנה אחד עם טענת התובע שהחזיר את הרכב למוסך כבר ביום 8.1.2010, למחרת תום הטיפול הראשון, וניכר ממנו שהרכב שב למוסך רק ביום 10.1.2010. זאת ועוד, אין הלימה בין התיעוד שהוצג לבין טענת התובע כי הרכב שהה במוסך לצרכי הטיפול השני משך 20 ימים, עד סוף חודש ינואר. מהתיעוד נחזה שהרכב עזב את המוסך בתום הטיפול השני ביום 15.1.2010, חמישה ימים בלבד לאחר הבאתו לטיפול השני. הפערים בין גרסת התובע לבין נתונים הנלמדים מתוך התיעוד הרלוונטי פועלים לחובת התובע ומעידים על מידת האמון לה ראויה עדותו.

שנית, התיעוד שהופק במוסך בקשר עם הטיפול ברכב תומך בעדות אבנרי לפיה התגלו ברכב תקלות שונות שלא היו קשורות האחת בשנייה ושכל אחת מהן טופלה לשביעות רצונו של התובע ולפי הנחיותיו. במסגרת מקטע הזמן הראשון (7.1.2010-30.12.2009) בוצע טיפול שגרתי ולצידו תיקון שהוזמן במפורש על-ידי התובע ושכלל פירוק והרכבה של משאבת סולר ופירוק והרכבה של הטורבו [נספחים א'-ב' ל- נ/1; ר' גם עדות התובע התומכת בכך, ע' 5]. במקטע הזמן השני הובא הרכב למוסך לשם פירוק והרכבה של משאבת מים ורדיאטור ובדיקת הגיר. ואומנם, הגיר נבדק והוחלפו משאבת מים ורדיאטור [נספחים ג'-ד' ל- נ/1 שתאריכם 10.1.2010]. בהמשך אותו טיפול נבדקה נזילת שמן בשל התחממות הרכב, נבדקה העברת הילוכים והוחלף כבל "קיק דאון" [נספחים ה'-ו' ל- נ/1 שתאריכם 15.1.2010]. אין נפקות לכך שמסמכי המוסך הקשורים בהזמנת התיקונים במהלך הטיפול השני, כמו גם החשבוניות שהופקו בגין התיקונים הללו, לא נחתמו על-ידי התובע. גם התיעוד המקביל שנערך בקשר לטיפול הראשון אינו נושא את חתימת התובע; אף-על-פי-כן הלה הסתמך עליו וצירפו לתצהירו [נספחים א'-ב' ל- ת/1]. ודוק: מסמכי מוסך רכסים שצירף התובע גם הם אינם נושאים חתימה שלו [נספחים ג'-ד' ל- ת/1].

שלישית, התובע טען שבתום הטיפול השני שבוצע במוסך הנתבע לא היה הרכב תקין באופן שחייב את הובלתו למוסך רכסים באמצעות גרר [ס' 14 ל- ת/1]. אפילו נתתי אמון בטענת התובע שהגרירה נעשתה על-ידי חברו ולכן אין בנמצא חשבונית בגינה, אין לראות מדוע לא הובא אותו חבר-גורר למתן עדות שיהא בה כדי להשליך על מצב הרכב בעת שהוצא ממוסך הנתבע ולתמוך בטענות התובע בהקשר זה. בפי התובע לא נמצא הסבר שיבאר את חסרונה של עדות זו [ע' 7]. על כן חלה החזקה לפיה היה בעדות הגורר, לו נשמעה, כדי לחזק דווקא את עמדת הצד שכנגד [ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659-658 (1991)].

3.        לא עלה בידי התובע לקשור, עובדתית ומשפטית, בין הטיפול שניתן לרכבו במוסך הנתבע לבין הטיפול המאוחר יותר ברכב במוסך רכסים. הנטל בעניין זה רובץ על שכם התובע מהיותו "המוציא מחברו". טענת התובע שהרכב יצא את מוסך הנתבע כשהוא פגום ואינו תקין - בין מחמת טיפול שלא צלח, בין מחמת "נסיעות שטח" שלא נדרשו והזיקו לרכב ובין מחמת שילוב של שניהם - הינה טענה שבמומחיות. דבר לא מנע מהתובע לבדוק את הרכב מיד לאחר שעזב את מוסך הנתבע באמצעות מומחה מטעמו ולהציג חוות-דעת שתאושש את טענת הנזק שביסוד התביעה. הדבר לא נעשה והמחדל רובץ לפתחו של התובע.

בתיעוד שהציג התובע ושנסב על הטיפול שנעשה ברכב במוסך רכסים אין כדי לחפות על מחדל זה ולהשלים את שהחסיר באי-הבאתה של חוות-דעת מומחה. תיעוד זה מעיד לכאורה דווקא על היעדר זיקה בין הטיפול המוקדם ברכב במוסך האחד לבין הטיפול המאוחר בו במוסך השני. ודוק: במוסך רכסים הוחלפו גיר ומנוע. במוסך הנתבע לא הוזמנה עבודה של החלפת גיר ומנוע והתובע לא חוייב בגין עבודות כאלה. אין לפני כל ראיה לכך שהחלפת גיר ומנוע במוסך רכסים נבעה מפגם באופן בו טופל הרכב קודם לכן במוסך הנתבע; כאמור, על-מנת לבסס מסקנה כזו נדרשה חוות-דעת מומחה וכזו לא הוגשה.

יתרה מכך, התובע טען שממוסך הנתבע הובל הרכב ישירות למוסך רכסים. אף-על-פי-כן לא הובא לעדות מי מעובדי מוסך רכסים שטיפל ברכב על-מנת שיספר על מצבו בהגיעו לשם ויקשור בין מצבו לבין הטיפול שניתן לו קודם במוסך הנתבע. אף כאן פועלת נגד התובע החזקה הנובעת מאי-הבאתו של עד רלוונטי למתן עדות. מדובר בחסר מהותי שיורד לשורשו של עניין ודי בו כדי לגרום לדחיית טענות התובע. הצהרת התובע שנציג מוסך רכסים לא הובא למתן עדות מכיוון שהלה לא רצה להסתכסך עם מוסך הנתבע, כוחה מועט; היה ביכולתו לזמן נציג כזה בצו בית-משפט אלא שהוא בחר להימנע מכך [ע' 9].

לבסוף, קיים פער זמנים בין הוצאת הרכב ממוסך הנתבע באמצע ינואר 2010 לבין הטיפול בו במוסך רכסים, והוא מצוי בעוכרי התובע. מנוע חלופי נרכש על-ידי התובע בתאריך 18.2.2010 אך הותקן ברכב, בד-בבד עם החלפת גיר, רק ביום 23.5.2010, למעלה מארבעה חודשים לאחר שהרכב יצא את מוסך הנתבע. עוד יש לשים אל לב שהטיפול שניתן לרכב במוסך רכסים חרג אל מעבר להחלפת מנוע וגיר וכלל מרכיבים נוספים שגם ביחס אליהם לא בוסס קשר לטיפול ברכב שניתן במוסך הנתבע [נספחים ג'-ה' ל- ת/1, ת/2]. התובע עצמו, משנשאל על כך, הטעים שאיננו מכונאי ואינו יודע לקשור בין רשימת החלקים שהוחלפו במוסך רכסים לבין הטיפול שבוצע ברכב קודם לכן במוסך הנתבע [ע' 8].

4.        בשורה של עניינים מהותיים להצלחתו בתביעה הייתה עדות התובע לא אמינה. כך באשר למועד בו הובא הרכב לטיפול השני במוסך הנתבע ולפרק הזמן בו שהה במוסך לצרכי טיפול זה, ועמדתי על כך לעיל. כך גם באשר לסוגיית שיעורו של תשלום שמסר התובע לנתבע עבור הטיפול הראשון ברכב. התובע טען שבתום הטיפול הראשון במוסך הנתבע שילם סך של 10,450 ש"ח אך קיבל קבלה על חלק מהסכום, 8,450 ש"ח [נספח ב' ל- ת/1, ע' 6 לפרוטוקול]. לעדות זו אין לשעות. אחיו של התובע הובא לעדות על-מנת שיתמוך בטענת התובע בעניין זה. נטען שהאח נכח במעמד מסירת הסכום הגבוה יותר לו טען התובע לידי נציג הנתבע [ס' 4 ל- ת/3]. ואומנם, בעדותו לפני טען האח שראה בעיניו את הכסף מחליף ידיים [ע' 15-14]. דא עקא, בחקירתו הנגדית הטעים התובע שאחיו לא היה נוכח במעמד התשלום אלא המתין אותה עת מחוץ למשרד הנתבע [ע' 6]. סתירה חזיתית זו בין עדות התובע לבין עדות האח מלמדת על טיבה וכוחה של הטענה לתשלום עודף שלא קיבל ביטוי במסמכי הנתבע. לגופו של עניין לא הביא התובע ולו גם ראשית ראיה לכך שהסכום ששילם בפועל עלה על זה שננקב בקבלה שהופקה ונמסרה לו במעמד התשלום. מסירת קבלה בסכום כולל של 8,450 ש"ח לתובע במעמד הוצאת הרכב מהמוסך בתום הטיפול בו מקימה חזקה שסכום זה מבטא את המחיר הנכון והממשי ששולם. לא הובאו על-ידי התובע ראיות בכמות ובאיכות שיסתרו חזקה זו. אף אין בנמצא פניה של התובע לנתבע שתלמד על טרוניה שהועלתה בעניין זה בזמן אמת, כשהתחוור לתובע שרכבו נדרש לטיפול נוסף במוסך אחר (כך לטענתו). טענה על-אודות קיומו של פער בין הרישום בקבלה לבין הסכום ששולם בפועל הועלתה רק ביום 26.10.2010, לאחר שהתובע נדרש לשלם לנתבע יתרת חוב בגין הטיפול ברכבו במוסך [נספחים ו'-ז' ל- ת/1]. עד הנתבעת אבנרי שלל מכול וכול את טענות התובע בעניין זה [ע' 17]. אני דוחה אפוא את טענת התובע ששילם לנתבע סכום שעלה על זה שננקב בקבלה שנמסרה לו ביחד עם הרכב בתום הטיפול הראשון.

התובע מסר גרסה מגמגמת, מתפתלת, ביחס למועד בו הובא הרכב למוסך רכסים ולא תמך את עדותו במסמך שיעיד על תאריך קבלת הרכב במוסך זה [ע' 10-11]. תחילה טען שהרכב שהה במוסך רכסים תקופה ארוכה ולא תוקן אלא בסוף מאי 2010 מאחר שהסכום הכרוך בתיקון לא היה ברשותו והוא נדרש לשהות כדי לגייסו [ע' 11 ש' 4-2]. כאשר עומת עם מסמך אחר שהציג, לפיו רכש מנוע לרכב כבר בפברואר 2010, חזר בו וטען שקשיי המימון עליהם עמד קודם לכן נסבו רק על החלפת הגיר [שם, ש' 17-15]. במכלול נסיבות העניין שהיית הרכב במוסך רכסים פרק זמן כה ממושך מתיישבת יותר עם המסקנה שהתיקון שבוצע שם נבע מתקלות עצמאיות ברכב ולא מטיפול לקוי שניתן לו במוסך הנתבע. מכל מקום, התובע כשל בהוכחת טענתו לקיומו של קשר בין הטיפול ברכב אצל הנתבע לבין הצורך בטיפול הנוסף שקיבל במוסך רכסים.

5.        מצטרפת לכך העובדה שעדות התובע הינה עדות יחידה כמשמעה בס' 54 לפקודת הראיות. עדות אחיו לא נסבה על טיבו וטעמו של הטיפול שניתן לרכב בשני המוסכים ונמצאה לא אמינה בעליל בעניין מרכזי שלשמו ניתנה, קרי שיעור הסכום ששילם התובע לנתבע. אין בנמצא טעמים שיצדיקו את קבלת התביעה העיקרית בהסתמך על עדותו היחידה של התובע.